כיצד יש לפרק חברה

פירוק הוא כינוי להליך משפטי שמביא לסיום חייה של החברה, לחלוקת נכסיה ולפירוק הקשר החוזי בינה לבין חבריה ובינם לבין עצמם. בדרך כלל נובע הפירוק מחדלות פירעון של החברה, אם כי הוא עלול לנבוע גם מגורמים אחרים

פירוק הוא כינוי להליך משפטי שמביא לסיום חייה של החברה, לחלוקת נכסיה ולפירוק הקשר החוזי בינה לבין חבריה ובינם לבין עצמם. בדרך כלל נובע הפירוק מחדלות פירעון של החברה, אם כי הוא עלול לנבוע גם מגורמים אחרים, ובהם חילוקי דעות יסודיים בין חבריה, או רצונם של החברים לממש את השקעתם בחברה.
בשנים האחרונות אנו נתקלים יותר ויותר בפירוקים שהגורם להם הוא הרצון להמנע מתשלום אגרה שנתית לרשם החברות בחברה לא פעילה. במקרים אלה בדרך כלל מפורקת החברה בפירוק מרצון.  הדין הישראלי מכיר בשלושה סוגים של פירוק: פירוק מרצון, פירוק על ידי בית המשפט ופירוק בפיקוח בית המשפט.

הסמכות להורות על פירוק חברה נתונה לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מתנהלים עסקי החברה או שבו מצוי משרדה הראשי. סעיף 257 לפקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג – 1983 קובע מהן העילות שבגינן ניתן לפרק חברה, בין העילות הללו ניתן למנות: החלטה מיוחדת של חברה בדבר פירוקה, אי תחילת עסקים או הפסקה בניהולם וחדלות פירעון. ישנו גם סעיף "סל" שמאפשר לבית המשפט לפרק חברה מטעמים של צדק ויושר. להמשיך לקרוא כיצד יש לפרק חברה

פשיטת רגל? – עדיף לנסות ולהימנע ממנה

הרבה פעמים אנשים ממהרים לבצע הליך של פשיטת רגל, אך בבדיקה מדוקדקת של מצבת החובות שלהם מסתבר לפעמים שאולי אפשר להימנע מפשיטת רגל. כדאי שיהיה ברור: פשיטת רגל זה לא דבר נעים, זה הליך מגביל, מבזה, ולעתים גם מזיק,

הרבה פעמים אנשים ממהרים לבצע הליך של פשיטת רגל, אך בבדיקה מדוקדקת של מצבת החובות שלהם מסתבר לפעמים שאולי אפשר להימנע מפשיטת רגל. כדאי שיהיה ברור: פשיטת רגל זה לא דבר נעים, זה הליך מגביל, מבזה, ולעתים גם מזיק, ועל כן אם חייב יכול להימנע מפשיטת רגל כדאי שייעשה זאת. במקרים רבים אפשר לצאת מחובות כבדים גם ללא פשיטת רגל, וכדאי לנסות.

נזקי פשיטת הרגל

פשיטת רגל זה הליך מבזה, שכרוכים בו הגבלות רבות: חייב שנמצא בפשיטת רגל אינו יכול לייסד חברה או להיות דירקטור בחברה, אינו יכול לצאת מהארץ, אינו יכול להחזיק בחשבון בנק, פנקס שיקים או כרטיס אשראי. לחייב שבפשיטת רגל מתמנה נאמן  שמקבל אליו את משכורתו של החייב (לא תמיד מקפידים על כך) וממנה מעביר לחייב שבפשיטת רגל את צורכי מחייתו. מדי חודש צריך החייב להגיש דוח על הכנסותיו והוצאותיו לכוינס הנכסים הרשמי – הממונה על תיקי פשיטות רגל, וכמו כן עליו להיחקר במשרדי כונס הנכסים הרשמי או אצל הנאמן על החייב שבפשיטת רגל (או אצל שניהם) ולפעמים מזמנים אותו גם לחקירה בבית משפט של פשיטות רגל. כל ההליכים האלה אינם נעימים והם גורמים לכך שפשיטת הרגל מביאה עמה עוגמת נפש לחייב ולבני משפחתו.

מתי חייבים לפנות לפשיטת רגל

פשיטת רגל הינה הכרחית כאשר גובה החובות עולה בהרבה על יכולת ההחזר של החייב, או כאשר ישנה כמות גדולה מאוד של נושים. אם למשל למועמד לפשיטת רגל ישנם חובות בגובה של מליון ש"ח ויכולת החזר של מאתים אלף ש"ח בלבד, או אם מצבת החובות שלו מתחלקת בין ארבעים נושים קנים שהחוב כלפי אחדים מהם מגיע לאלפים בודדים של ש"ח בלבד (לעתים אפילו פחות מזה), אזי נראה שאין ברירה אלא לפנות להליכי פשיטת רגל.

חשוב להדגיש שאין מדובר בחובה חוקית לפנות להליכי פשיטת רגל אלא בחוסר ברירה. החוק אינו מכריח חייב לפנות להליכי פשיטת רגל, אולם כל עוד שהחייב אינו חוסה בצילה של פקודת פשיטת הרגל הוא אינו זוכה להגנה מהנושים והוא נאלץ להתמודד עם כל נושה בנפרד, ולא משנה מה כמות התיקים ומה גובה החובות. לפעמים נוצר מצב מצחיק שהנושים הגדולים אינם פועלים במרץ כנגד החייב, ודווקא הנושים הקטנים מציקים לו תוך שהם משתמשים בכל הליך משפטי אפשרי. במקרה שכזה תגבר הנטייה של החייב לפנות להליכי פשיטת רגל.

מה החלופות להליכי פשיטת רגל?

לחייב שאינו רוצה לפנות להליכי פשיטת רגל ישנם כמה אפשרויות אחרות, חלקם נמצאים בפקודת פשיטת הרגל וחלקם לא:

אם החייב מסוגל להחזיר לפחות שליש מחובותיו – ייתכן שיעמוד בתנאים להסדר לפי סעיף 19 לפקודת פשיטת הרגל, וייעשה הסדר נושים שלפני צו כינוס נכסים, כמובן בכפוף להסכמת הנושים בחלוקה וברוב הקבועים בחוק.

אם החייב אינו מסוגל להחזיר לפחות שליש מחובותיו – החלופה העומדת בפניו היא לנסות ולהסתדר עם כל נושה בנפרד. לענין זה חשוב להדגיש שגם בהסדרי נושים נפרדים החייב צריך להקפיד על כלל השוויון בין נושים שקובע שאי אפשר לתת לנושה אחד יותר מאשר לנושה אחר.

כמובן שאם מדובר בחובות גדולים או בהרבה מאוד נושים כמעט ואי אפשר להסתדר עם כל נושה בנפרד, ובמקרה שכזה אין מנוס מאשר פנייה להליכי פשיטת רגל.

לסיכום: כדאי לנסות להימנע מפשיטת רגל

לסיכום – מומלץ לחייב ששוקל פשיטת רגל לבדוק קודם כל את מצבת נכסיו וחובותיו ואת יכולת ההחזר שלו. ייתכן שניתן יהיה להימנע מפשיטת רגל, ובמקומה לעשות הסדר נושים מוקדם, או שרשרת של הסדרי נושים פרטניים שיהיו קשורים אחד לשני בעיקרון החלוקה של הכספים – על מנת לשמור על הכלל של שוויון בין נושים. אם לא ניתן לערוך הסדר או הסדרי נושים אזי לחייב אין ברירה אלא לפנות להליכי פשיטת רגל.

כיצד להגיש בקשה לפשיטת רגל?

בקשה לפשיטת רגל יכולה להיות מוגשת הן על ידי נושה של החייב והן על ידי החייב עצמו העילה לבקשה היא מעשה פשיטת רגל שביצע החייב. סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם 1980, מפרט מהם מעשי פשיטת הרגל, שבגינם ניתן לנקוט בהליכי פשיטת רגל. הרשימה המופיעה בסעיף כוללת: העברת מרמה של נכסים, התחמקות מנושים, עיקול נכס מנכסי החייב ומכירתו במסגרת ההוצאה לפועל, הודעת החייב על הפסקת תשלום החוב, בקשת החייב להכריזו כפושט רגל ואי הענות להתראת פשיטת רגל.  להמשיך לקרוא כיצד להגיש בקשה לפשיטת רגל?