לקחתם שותף? סיכוי רב שתריבו

אין דרך נעימה לומר את זה, אבל חלק לא קטן מהעסקים ייקלעו במועד מוקדם או מאוחר למאבק בין השותפים. מאבק שכזה יכול שיהיה קל וחולף, אבל הוא עלול גם להוביל למשבר עמוק שיגרום לפירוק השותפות ואפילו לנפילת העסק. עסקים רבים במדינת ישראל חוו על בשרם את התוצאות של מאבקים כאלה, ואת התסכול שמתלווה אליהם. למרבה הצער, הם לא הראשונים ולא האחרונים. מאבקים בין שותפים בשותפות או בין בעלי מניות בחברות בע"מ הם כורח בל יגונה שנובע בעיקרו מהמבנה הבסיסי של העסק, ומהאופי האנושי.

אין דרך נעימה לומר את זה, אבל חלק לא קטן מהעסקים ייקלעו במועד מוקדם או מאוחר למאבק בין השותפים. מאבק שכזה יכול שיהיה קל וחולף, אבל הוא עלול גם להוביל למשבר עמוק שיגרום לפירוק השותפות ואפילו לנפילת העסק. עסקים רבים במדינת ישראל חוו על בשרם את התוצאות של מאבקים כאלה, ואת התסכול שמתלווה אליהם. למרבה הצער, הם לא הראשונים ולא האחרונים. מאבקים בין שותפים בשותפות או בין בעלי מניות בחברות בע"מ הם כורח בל יגונה שנובע בעיקרו מהמבנה הבסיסי של העסק, ומהאופי האנושי.

מדוע בעצם שותפים או בעלי מניות בחברה בע"מ נאבקים אחד עם השני?

המשך…

קיפוח המיעוט

קיפוח מיעוט או עושק המיעוט הוא מצב שבו בעלי מניות הרוב בחברה מחלקים את משאבי החברה בצורה לא הוגנת. הסעד המרכזי לתיקון המצב הוא תביעה להסרת הקיפוח. מסתבר כי תביעה כזו היא קשה ובית המשפט לא ימהר להעניק בה סעד.

אחת העילות שזוכות לתשומת לב מרובה כאשר בעלי מניות בחברה מסתכסכים ביניהם היא זו של קיפוח המיעוט, או עושק המיעוט.

קיפוח מיעוט משמעו שבעלי המניות שמחזיקים ברוב המניות בחברה נוקטים בצעדים שמשמעם פגיעה בזכויות של בעלי מניות המיעוט בחברה.

דוגמא לצעדים כאלה: משיכת משכורות גבוהות שלא בהסכמת בעלי המניות האחרים, פגיעה בחלוקה הוגנת של משאבים באופן אחר, וכדומה.

העילה של "קיפוח" המיעוט יכולה להוביל לסעדים שונים, שהרדיקליים ביניהם קשורים לכפיית היפרדות על הצדדים. הוראות פחות רדיקליות שבית המשפט יכול לתת נוגעות לדרך בה יתנהלו ענייניה של החברה בעתיד.

בעניין אדלר נגד לבנת (עא 8712/13, נבו 1.9.15), קבע בית המשפט העליון כי הסעד להסרת הקיפוח מהווה "הוראת מסגרת" שנועדה "לאפשר גמישות והתאמת הדין לתנאים המשתנים ולנסיבותיהם של המקרים הקונקרטיים, העומדים לדיון לפני בית המשפט".

מטרת ההוראה בעניין הסרת הקיפוח היא להקנות לבית המשפט כלים להתמודד עם מצבים שבהם קיים חשש לחלוקת משאבים בלתי הוגנת בין בעלי המניות, ובפרט בין בעלי השליטה לבין בעלי מניות המיעוט.

ההוראה נועדה להעניק סעד למקופח ולא להעניש את המקפח, ומסיבה זו קביעת קיומו של קיפוח תלויה בשאלה האם התוצאה הינה תוצאה מקפחת ולא בשאלת מניעיו של המקפח.

סעד למניעת קיפוח הוא סעד שקשה לקבלו. בעניין אדלר נ' לבנת קבע בית המשפט העליון כי לא כל אימת שקיים קיפוח, חייב בית המשפט להעניק סעד להסרת הקיפוח.

בית המשפט קבע כי לא בכדי בחר המחוקק, בהתייחסו להענקת הסעד המבוקש, להשתמש במילים "רשאי בית המשפט" בלשון סעיף 191 לחוק החברות והוא אף בחר להקנות לבית המשפט שיקול דעת רחב בעניין זה.

בית המשפט קבע גם כי סעד להסרת הקיפוח הינו סעד מן היושר, וככל סעד מן היושר, הוא לא יוענק למי שנהג שלא בתום לב או הגיש את בקשתו לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים.

עוד קבע בית המשפט כי אפשר להעלות על הדעת שורה של תרחישים נוספים שבהם ישקול בית המשפט שלא להעניק סעד על אף שהשתכנע כי אכן היה קיפוח בפועל: לדוגמא, כשאין בנמצא סעד מתאים שבכוחו הן להסיר את הקיפוח והן למנוע פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות בעלי מניות אחרים או כאשר הקיפוח הינו שולי וזניח.

מכל האמור לעיל עולה מסקנה כי שימוש בסעד של הסרת קיפוח מהווה אסטרטגיה קשה לביצוע. מאחר שמדובר בסעד שלא פשוט לקבל אותו, הרי שאם אפשר להסתפק בסעד שהוא פחות בחומרתו, ייתכן שלפעמים זה יהיה עדיף.

פשיטת רגל? – עדיף לנסות ולהימנע ממנה

הרבה פעמים אנשים ממהרים לבצע הליך של פשיטת רגל, אך בבדיקה מדוקדקת של מצבת החובות שלהם מסתבר לפעמים שאולי אפשר להימנע מפשיטת רגל. כדאי שיהיה ברור: פשיטת רגל זה לא דבר נעים, זה הליך מגביל, מבזה, ולעתים גם מזיק,

הרבה פעמים אנשים ממהרים לבצע הליך של פשיטת רגל, אך בבדיקה מדוקדקת של מצבת החובות שלהם מסתבר לפעמים שאולי אפשר להימנע מפשיטת רגל. כדאי שיהיה ברור: פשיטת רגל זה לא דבר נעים, זה הליך מגביל, מבזה, ולעתים גם מזיק, ועל כן אם חייב יכול להימנע מפשיטת רגל כדאי שייעשה זאת. במקרים רבים אפשר לצאת מחובות כבדים גם ללא פשיטת רגל, וכדאי לנסות.

נזקי פשיטת הרגל

פשיטת רגל זה הליך מבזה, שכרוכים בו הגבלות רבות: חייב שנמצא בפשיטת רגל אינו יכול לייסד חברה או להיות דירקטור בחברה, אינו יכול לצאת מהארץ, אינו יכול להחזיק בחשבון בנק, פנקס שיקים או כרטיס אשראי. לחייב שבפשיטת רגל מתמנה נאמן  שמקבל אליו את משכורתו של החייב (לא תמיד מקפידים על כך) וממנה מעביר לחייב שבפשיטת רגל את צורכי מחייתו. מדי חודש צריך החייב להגיש דוח על הכנסותיו והוצאותיו לכוינס הנכסים הרשמי – הממונה על תיקי פשיטות רגל, וכמו כן עליו להיחקר במשרדי כונס הנכסים הרשמי או אצל הנאמן על החייב שבפשיטת רגל (או אצל שניהם) ולפעמים מזמנים אותו גם לחקירה בבית משפט של פשיטות רגל. כל ההליכים האלה אינם נעימים והם גורמים לכך שפשיטת הרגל מביאה עמה עוגמת נפש לחייב ולבני משפחתו.

מתי חייבים לפנות לפשיטת רגל

פשיטת רגל הינה הכרחית כאשר גובה החובות עולה בהרבה על יכולת ההחזר של החייב, או כאשר ישנה כמות גדולה מאוד של נושים. אם למשל למועמד לפשיטת רגל ישנם חובות בגובה של מליון ש"ח ויכולת החזר של מאתים אלף ש"ח בלבד, או אם מצבת החובות שלו מתחלקת בין ארבעים נושים קנים שהחוב כלפי אחדים מהם מגיע לאלפים בודדים של ש"ח בלבד (לעתים אפילו פחות מזה), אזי נראה שאין ברירה אלא לפנות להליכי פשיטת רגל.

חשוב להדגיש שאין מדובר בחובה חוקית לפנות להליכי פשיטת רגל אלא בחוסר ברירה. החוק אינו מכריח חייב לפנות להליכי פשיטת רגל, אולם כל עוד שהחייב אינו חוסה בצילה של פקודת פשיטת הרגל הוא אינו זוכה להגנה מהנושים והוא נאלץ להתמודד עם כל נושה בנפרד, ולא משנה מה כמות התיקים ומה גובה החובות. לפעמים נוצר מצב מצחיק שהנושים הגדולים אינם פועלים במרץ כנגד החייב, ודווקא הנושים הקטנים מציקים לו תוך שהם משתמשים בכל הליך משפטי אפשרי. במקרה שכזה תגבר הנטייה של החייב לפנות להליכי פשיטת רגל.

מה החלופות להליכי פשיטת רגל?

לחייב שאינו רוצה לפנות להליכי פשיטת רגל ישנם כמה אפשרויות אחרות, חלקם נמצאים בפקודת פשיטת הרגל וחלקם לא:

אם החייב מסוגל להחזיר לפחות שליש מחובותיו – ייתכן שיעמוד בתנאים להסדר לפי סעיף 19 לפקודת פשיטת הרגל, וייעשה הסדר נושים שלפני צו כינוס נכסים, כמובן בכפוף להסכמת הנושים בחלוקה וברוב הקבועים בחוק.

אם החייב אינו מסוגל להחזיר לפחות שליש מחובותיו – החלופה העומדת בפניו היא לנסות ולהסתדר עם כל נושה בנפרד. לענין זה חשוב להדגיש שגם בהסדרי נושים נפרדים החייב צריך להקפיד על כלל השוויון בין נושים שקובע שאי אפשר לתת לנושה אחד יותר מאשר לנושה אחר.

כמובן שאם מדובר בחובות גדולים או בהרבה מאוד נושים כמעט ואי אפשר להסתדר עם כל נושה בנפרד, ובמקרה שכזה אין מנוס מאשר פנייה להליכי פשיטת רגל.

לסיכום: כדאי לנסות להימנע מפשיטת רגל

לסיכום – מומלץ לחייב ששוקל פשיטת רגל לבדוק קודם כל את מצבת נכסיו וחובותיו ואת יכולת ההחזר שלו. ייתכן שניתן יהיה להימנע מפשיטת רגל, ובמקומה לעשות הסדר נושים מוקדם, או שרשרת של הסדרי נושים פרטניים שיהיו קשורים אחד לשני בעיקרון החלוקה של הכספים – על מנת לשמור על הכלל של שוויון בין נושים. אם לא ניתן לערוך הסדר או הסדרי נושים אזי לחייב אין ברירה אלא לפנות להליכי פשיטת רגל.