קיפוח המיעוט

קיפוח מיעוט או עושק המיעוט הוא מצב שבו בעלי מניות הרוב בחברה מחלקים את משאבי החברה בצורה לא הוגנת. הסעד המרכזי לתיקון המצב הוא תביעה להסרת הקיפוח. מסתבר כי תביעה כזו היא קשה ובית המשפט לא ימהר להעניק בה סעד.

אחת העילות שזוכות לתשומת לב מרובה כאשר בעלי מניות בחברה מסתכסכים ביניהם היא זו של קיפוח המיעוט, או עושק המיעוט.

קיפוח מיעוט משמעו שבעלי המניות שמחזיקים ברוב המניות בחברה נוקטים בצעדים שמשמעם פגיעה בזכויות של בעלי מניות המיעוט בחברה.

דוגמא לצעדים כאלה: משיכת משכורות גבוהות שלא בהסכמת בעלי המניות האחרים, פגיעה בחלוקה הוגנת של משאבים באופן אחר, וכדומה.

העילה של "קיפוח" המיעוט יכולה להוביל לסעדים שונים, שהרדיקליים ביניהם קשורים לכפיית היפרדות על הצדדים. הוראות פחות רדיקליות שבית המשפט יכול לתת נוגעות לדרך בה יתנהלו ענייניה של החברה בעתיד.

בעניין אדלר נגד לבנת (עא 8712/13, נבו 1.9.15), קבע בית המשפט העליון כי הסעד להסרת הקיפוח מהווה "הוראת מסגרת" שנועדה "לאפשר גמישות והתאמת הדין לתנאים המשתנים ולנסיבותיהם של המקרים הקונקרטיים, העומדים לדיון לפני בית המשפט".

מטרת ההוראה בעניין הסרת הקיפוח היא להקנות לבית המשפט כלים להתמודד עם מצבים שבהם קיים חשש לחלוקת משאבים בלתי הוגנת בין בעלי המניות, ובפרט בין בעלי השליטה לבין בעלי מניות המיעוט.

ההוראה נועדה להעניק סעד למקופח ולא להעניש את המקפח, ומסיבה זו קביעת קיומו של קיפוח תלויה בשאלה האם התוצאה הינה תוצאה מקפחת ולא בשאלת מניעיו של המקפח.

סעד למניעת קיפוח הוא סעד שקשה לקבלו. בעניין אדלר נ' לבנת קבע בית המשפט העליון כי לא כל אימת שקיים קיפוח, חייב בית המשפט להעניק סעד להסרת הקיפוח.

בית המשפט קבע כי לא בכדי בחר המחוקק, בהתייחסו להענקת הסעד המבוקש, להשתמש במילים "רשאי בית המשפט" בלשון סעיף 191 לחוק החברות והוא אף בחר להקנות לבית המשפט שיקול דעת רחב בעניין זה.

בית המשפט קבע גם כי סעד להסרת הקיפוח הינו סעד מן היושר, וככל סעד מן היושר, הוא לא יוענק למי שנהג שלא בתום לב או הגיש את בקשתו לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים.

עוד קבע בית המשפט כי אפשר להעלות על הדעת שורה של תרחישים נוספים שבהם ישקול בית המשפט שלא להעניק סעד על אף שהשתכנע כי אכן היה קיפוח בפועל: לדוגמא, כשאין בנמצא סעד מתאים שבכוחו הן להסיר את הקיפוח והן למנוע פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות בעלי מניות אחרים או כאשר הקיפוח הינו שולי וזניח.

מכל האמור לעיל עולה מסקנה כי שימוש בסעד של הסרת קיפוח מהווה אסטרטגיה קשה לביצוע. מאחר שמדובר בסעד שלא פשוט לקבל אותו, הרי שאם אפשר להסתפק בסעד שהוא פחות בחומרתו, ייתכן שלפעמים זה יהיה עדיף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *